מהי חדשנות וכיצד יודעים שמשהו הוא חדשני?

"ישן מפני חדש תוציא" (ויקרא כו י) הוא פסוק מהמקרא העוסק בחדשנות. אפשר לפרש את הפסוק בשני אופנים: זרוק את הישן כדי לפנות מקום לחדש, ולמד את הישן כדי להבין את החדש. שתי פרשנויות אלה רלוונטיות לעניין החדשנות שחזר בשנים האחרונות לקדמת הבמה.

פיטר דרוקר חושב שחדשנות היא אחת הדרכים לנצל הזדמנויות הנובעות משינויים תמידיים המתרחשים בכל תחום ואשר מנוצלות באמצעות רעיונות חדשים. שינויים דמוגרפיים, תשוקות חדשות, תנאי שוק התנהגות צרכנים כולם משתנים לאורך הזמן ומהווים קול קורא לשיפור בחוויות המוצר או השירות.

מאמר זה יתמקד בחדשנות טכנולוגית – כלומר צבר של רכיבים המייצרים מערכת העובדת באופן קוהרנטי כדי להביא לתוצאה מוגדרת. למרות המיקוד במערכות טכנולוגיות, הרעיונות שיובאו בהמשך ישימים גם למערכות עסקיות.

מחזורי חיים של מערכות טכנולוגיות

טכנולוגיות ומוצרים אינם נולדים יש מאיין. הם תולדה של התפתחות רבת שנים המתחילה בצורך המוליד מחקר ופיתוח, בעקבותיו נולדת טכנולוגיה חדשה ההולכת המתבגרת עד לשיא שמעבר לו מתחילה דעיכה ובמקרים רבים העלמות. רוג'רס זיהה את התהליך הזה וחשב שעקומת S תתאר אותו כנדרש. הוא טבע את הביטוי S-Curve.

במקרים רבים הטכנולוגיה אינה קיימת והיא מפותחת בשלבי ה- R&D. תהליך זה דורש משאבים ואינו מייצר הכנסות לכן הוא נמצא מתח לקו הערך. ההכנסות מתחילות כאשר הטכנולוגיה או המוצר החדש מגיעים לשוק. תחילה הם נחשפים לאכלוסיית הממציאים ובהדרגה אוכלוסיות נוספות מחשפות למוצר ורוכשות אותו. רוג'רס זיהה 5 קטגוריות צרכנים המתבססת על רמת המוכנות שלהם לאמץ את הטכנולוגיה החדשה:

קבוצת שוק	גודל	תכונות הקבוצה
Innovators	2.5%	צרכנים שמוכנים לרכוש כל מוצר חדש (גאדג'ט) שיוצא לשוק. ביחד עם ה- Early Adaptors הם הצרכנים הראשונים של המוצר או הטכנולוגיה. משובים מלקוחות מתוחכמים אלו מסייעם לחברה לפתח גרסאות משופרות של המוצר או הטכנולוגיה שלה.
Early Adopters	13.5%
Early Majority	34%	קבוצה זו אינה מוכנה לרכוש מוצר או טכנולוגיה חדשה לחלוטין. היא מעונינת במוצרים שכבר נוסו בשוק ועברו כבר כמה גרסאות שינוי (בד"כ בהמלצתם של ה- Inventors and early adaptors)
Late Majority	34%	קבוצה זה מגיעה כאשר המוצר התבגר, התקבל באופן מלא ע"י הצרכנים והוא נמצא ברמת פופולריות גבוהה.
Laggards	16%	קבוצה זה מגיעה כאשר מוצרים מהטכנולוגיה הקודמת כבר נעלמו ולא ניתן להשיגם עוד. בשלב זה אין ברירה וחיבים לאמץ את הטכנולוגיה החדשה למרות שהיא כבר בעצם החלה את תקופת הדכיעה שלה – לא יצאו עוד גרסאות חדשת של המוצר ויתכן וייתכן שהוא מתחיל להיעלם מהשוק.

כל אחת מקבוצות המשתמשים נחשפת לטכנולוגיה החדשה באמצעות ערוצי תקשורת שונים. המשתמשים הראשונים מוצאים את המידע בבלוגים טכנולוגיים ועוקבים אחרי הצהרות החברה עצמה. לעתים הם נמנים על קבוצה מיוחסת שמקבלת דוגמאות ראשונות עוד בטרם המוצר סיים את הפיתוח שלו ויצא לשוק. הקבוצות הבאות מסתמכות על המידיה הרגילה דרכה מקבלים מידע על מוצרים חדשים. כיום אוכלוסיות ה early adaptors התרחבה והיא מוצאת מידע עדכני דרך אתרי חדשנות כמו Indigogo ו- Kickstarter.

חברת Gartner ניסחה עקומת S שונה במעט מהעקומה שצייר Rogers. היא נקראת Hype Cycle ומייצגת את תהליך ההתבגרות של טכנולוגיה או מוצר.

Technology Trigger מייצג אירוע בו תגלית טכנולוגית מייצר סיפורי proof-of-concept והתעניינות התקשורת. בשלב זה על פי רוב עדיים אין מוצר שניתן למכור אותו בשוק.
Peak of Inflated Expectations מייצג שלב בו כבר יש מספר סיפורי הצלחה אך גם סיפורי כישלון. חברות מגלות עניין בפיתוח המוצר
Trough of Disillusionment המוצר מאבד גובה כיוון שחברות ומשתמשים מתפכחים מההבטחה הגדולה שאפפה אותו. העניין גובר מחדש עם הופעתם של פתרונות ושיפורים המפיחים חיים מחודשים במוצר.
Plateau of Productivity חברות מתחילות לגלות עניין מחודש עם הגידול שחל באוכלוסיית המפתחים של הטכנולוגיה. הן מוכנות להשקיע רק אם יוכחו שיש לטכנולוגיה או למוצר דורות המשך (דור 2, דור 3 וכדומה).

עקומות ה- S השונות מסייעות לממציא להבין היכן מצויה הטכנולוגיה במחזור חייה, עד כמה כדאי להמשיך ולהשקיע בטכנולוגיה קיימת ומהו שלב ההתפתחות הבאה של הטכנולוגיה. אך לשם כך נחוצים כלים שלמדידת רמת הבגרות של טכנולוגיה, שלב ההתפתחות בו היא מצויה וחיזוי שלב ההתפתחות המתבקש הבא.

עקרון האידיאליות

חדשנות נועדה לשפר מערכות טכנולוגיות ומוצרים. אם כך כיצד אפשר לדעת מתי מערכת משתפרת? אלטשולר מציע את עקרון האידיאליות כאינדיקטור להשתפרות מערכת טכנולוגית. כל מערכת יכולה להיות מתוארת על ידי אוסף של תכונות או פונקציות מועילות ואוסף של תכנות בלתי מועילות או פונקציות מזיקות. היחס בין הפונקציות המועילות לפונקציות המזיקות מהווה מדד לאידיאליות של המערכת.

I=U/H

ניסיון לזהות את נקודות הקיצון של היחס מראה ששני מצבי הקיצון אינם קיימים באמת. לא ייתכן שתהיה מערכת שלה אין שום פונקציה מועילה (H=0) – בכל מערכת יהיה משהו מועיל. ומאידך לא תתכן מערכת שבה אין פונקציות מזיקות (H=0). מכאן שהאינדקס לאידיאליות תמיד יהיה גדול מ- 0.

חדשנות תמיד תשפיע על אחד הפרמטרים של הנוסחה: או שהיא תגדיל את המונה – תרחיב את מספר הפונקציות המועילות, או שתצמצם את מספר הפונקציות המזיקות ובכך תקטין את המכנה. ואולם, פעולה המשפרת את הפונקציות המועילות ובמקביל גם מוסיפה פונקציות מזיקות איה תורמת לאידיאליות והיא נקראת סתירה פנימית במערכת.

מודל האידיאליות הוא תיאורטי ופשטני. במציאות, מערכות הן מורכבות למדי וכוללות תהליכים, מכונות, בני אדם וגורמי סביבה שמשפיעים על כולם. לאנשים בעלי תפקידים שונים המתבוננים במערכת יהיו נקודות מבט שונות ואף הגדרות שונות של מהי פונקציה מועילה ומהי פונקציה מזיקה. מכאן שמדד האידיאליות הוא סובייקטיבי ותלוי בנקודת המבט של המתבונן. מסיבה זו, רצוי לנתח אידיאליות של מערכת מכמה נקודת מבט ועל ידי מספר מתבוננים.

אפשר לבחון את מידת החדשנות של רעיון מסוים היא באמצעות תרשים רדאר בן חמישה קדקודים. מידת החדשנות מקבלת ציון בין 0 לאחד.

Business

האם החדשנות ישימה מבחינה עסקית? מהו פוטנציאל השוק של החדשנות? האם השוק מוכן לפתרון המוצע? האם ישנה תרומה בתחום הנכסים האינטלקטואליים? (פטנט, סימן מסחרי, זכויות יוצרים וכדומה), האם החדשנות מחייבת שינוי במודל העסקי? האם היא משפיע על השוק עצמו? האם היא מחייבת שינוי במוצר או בשירות? האם היא מחייבת חינוך מחדש של שוק?

Applied invention

עד כמה החדשנות מתמקדת בצרכים הנתפשים? האם הרעיון החדשני מעשי? האם הוא ניתן למסחור? עד כמה החדשנות משתלבת במערכות קיימות? עד כמה החדשנות פוגעת במוצר, בשירות או בתהליכים הקשורים להם?

Creativity

מהי מידת החידוש בפתרון החדשני? עד כמה היא מאתגרת את הזרם המרכזי של החשיבה וההתנהגות? עד כמה היא שונה מה- state of the art?

Unmet user needs

עד כמה הפתרון החדשני מספק צרכים סמויים? האם הפתרון החדשני מציע פתרונות לצרכי שוק עתידיים? האם החדשנות מנגישה את מוצרים או טכנולוגיות לאוכלוסיות חדשות?

Problem solving

האם הקונספט החדשני פותר בעיות במערכת הקיימת? האם הפתרון כלכלי, ניתן ליצור, בר קיימא?

השימוש בתרשימי רדאר משרת מאפשר לבחון רמת חדשנות של פתרון. ככל שחדשנות מדורגת גבוהה בכל אחד מהפרמטרים, סיכויה לחדור לשוק יהיו טובים יותר. בנוסף, ניתן להשוות בין דורות של מוצרים, כשכל דור מקבל ציון בכל אחד מהפרמטרים (ראה איור מספר___)

רמות המצאתיות

בנוסף לשימוש בתרשימי הרדאר אפשר לבחון את רמת החדשנות על פי דרגות ההמצאה. אלטשולר קבע חמש רמות המצאתיות, וזאת על בסיס מחקר שהקיף עשרות אלפי פטנטים.

רמת המצאתיות	תיאור תמציתי	תכונות ההמצאה
Level 1	Apparent Solution	ההמצאה מובנת מאליה ומתבססת על ידע מוכר.
Level 2	Minor Improvement	ההמצאה מייצרת שיפור מינורי שאינו מובן מאליו ומבוסס על שיטות וידע שהובא מעולם הידע של אותו תחום.
Level 3	Major Improvement	ההמצאה מייצגת שיפור משמעותי של המערכת ומבוססת על רעיונות וידע שיובא מעולמות תוכן זרים.
Level 4	New Paradigm	ההמצאה מביאה לשינוי רדיקלי המבוסס על עקרונות עבודה חדשים של המערכת.
Level 5	Discovery	ההמצאה מתבססת על תגלית מדעית המציעה רעיון שמעולם לו יושם.

באופן טבעי, המצאות ברמת Level1 הן קלות יותר ולכן שכיחות יותר כיוון שהן דורשות פחות ידע.

מחקרים ותצפיות מראים שהמצאות ברמות 1,2 ו-3 מהווים 99% מכלל ההמצאות.

ישנם אנשים שבאופן טבעי בורכו ביכולת לחשוב מחוץ לקופסה ולהמציא המצאות. אבל היכולת להביא לחדשנות היא מיומנות נרכשת הניתנת ללמידה ולמעשה כל אחד יכול ללמוד לחשוב כמו ממציא ולשפר את מיומנות החשיבה ההמצאתית שלו.

כחלק מהמאמץ לגלות את ההיגיון והשיטה מאחורי המצאות, החוקר הרוסי היינריך אלטשולר בחן מאות אלפי המצאות מתוך מאגר הפטנטים העולמי. הוא הגיע לתובנות רבות וניסח אותן בתורה שנקראת TRIZ. התורה הייתה נפוצה בעיקר בקרב חוקרים ומהנדסים בגוש הסובייטי. היא נחשפה למערב בשנות השמונים והפכה להיות מוכרת יותר לאחר נפילת החומות. כיום, מדענים רבים שהתמחו בתורת ה- TRIZ מפוזרים בעולם ובשנים האחרונות חברות רבות במערב נוספות משתמשות בגישת TRIZ לחשיבה המצאתית.