כמו רבים מספריו של מלקולם גלדוול, גם דויד וגוליית עוסק בחדשנות. בספריו הקודמים הביא גלדוול רעיונות כמו 10,000 שעות ההתמחות או רעיונות הקשורים לשימוש באינטואיציה ותחושות בטן (Blink). הפעם גלדוול לוקח אותנו למסע אל החשיבה מחוץ לקופסה – וטוען שצורת חשיבה זו מאפיינת בעיקר אנשים בעלי פריזמת ראייה שונה משל האחרים.
הסיפור המוביל הוא כמובן דויד וגוליית. על פי גולדוויל, גוליית היה אידיוט פלישתי גדול ממדים, בעל ראייה לקויה ורפה שכל שיצא לקרב חמוש בפגיון גדול ובחליפת שריון כבדה. דויד, שסירב להצעת שאול המלך לחבוש את חליפתו הכבדה, יצא לקרב עם קלע וכמה אבנים בתיק הרועים שלו. דויד היה מומחה בקליעה, מלאכה אותה למד בתקופה בה הנהיג כנופיות שודדים. הוא כיוון ופגע בגוליית באבן, וכמובן הכריע את הקרב.
מה מלמד אותנו הסיפור? חשיבה מחוץ לקופסה היא תולדה של פריזמת ראיה שונה. לדויד נמוך הקומה לא היה סיכוי בקרבות פנים לפנים אותם ניהל כמנהיג כנופיה, ולכן סיגל לעצמו דוקטרינת קרב של החלש: פגע ביריב ממרחק בטוח, אל תחתור לקרב מגע. גוליית, אבל גם שאול לא הבינו את הדוקטרינה של דויד: שאול הציע לו את חליפת השריון שלו וגוליית ירד לקרב ולצדו נושא כליו. מומחי רפואה טוענים שגוליית סבל מתופעה המוכרת בשם אקרומגליה – גדילה מואצת עקב גידול בבלוטת יותרת המוח שגורמת לגוף לגדול לממדים לא טבעיים. כך שאולי לניצחונו של דויד היו גורמים מסייעים נוספים?
בפרק אחר נוגע גלדוול ביתרון היחסי שמעניקה הדיסלקציה ללוקים בה – הוא קרא לזה "קושי רצוי". הרעיון שגלדוול מציג כאן אומר באופן כללי שקושי בביצוע מטלה עשוי במקרים רבים לשפר את התוצאות. גלדוול ממחיש את הרעיון בסיפורו של דיוויד בויז, שהיה דיסלקטי קשה, ולא רכש את מיומנויות הקריאה והכתיבה בצורה טובה. אף על פי כן, דיוד בויז היה אחד הפרקליטים הבולטים בארצות הברית. ההסבר של גלדוול: בויז רכש אסטרטגיה חלופית שפיצתה על יכולת הקריאה והכתיבה הלקויות – הוא פיתח ושכלל את מיומנות ההקשבה והטיעון. ובכך ייצר לעצמו יתרון שלא היה מצוי אצל מרבית הפרקליטים.
מניסיוני כיועץ עסקי ומלווה יזמים, פגשתי לא מעט יזמים מצליחים המגדירים עצמם כלוקים בקשב וריכוז או בדיסלקציה – חלקם הצליחו באופן בולט. כדי לחזק את הנקודה, חיפשתי ומצאתי בגוגל את רשימת 30 היזמים המפורסמים שלקו בדיסלקציה. וביניהם: סטיב ג'ובס, הנרי פורד, ריצ'רד ברנסון, ויליאם היולט, סטיבן ספילברג, טד וורנר, וולט דיסני, נלסון רוקפלר ועוד כמה שמות שאינני מכיר. מאידך, ישנם רבים הלוקים בדיסלקטיה ולא הגיעו להישגים כלשהם.
לסיכומו של דבר, עוד ספר מעניין של מלקולם גלדוול שקריאתו מוסיפה חוכמה ומספקת נושאי שיחה לערבי שישי.